החלטה בתיק עת"מ 60078-07-13

כללי

1.         העותר, מוכר על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון כנכה צה"ל, ודרגת נכותו היא 91% נכות לצמיתות. בתחילת מאי 2013 נבדק העותר על ידי פרופ' עופר לוי שהמליץ בפניו על ביצוע ניתוח ארתרוסקופיה בכתף הימנית (ראו נספח 3 לעתירה). הרופא המוסמך המחוזי במשרד הביטחון, ד"ר רוקבשניקוב, אישר לעותר ניתוח באופן פרטי ב"מדיקל סנטר" בהרצליה (ראו נספח 3 לעתירה, בסופו). העותר פנה להסדרת הניתוח שיבוצע על ידי פרופ' לוי עצמו. ואולם, האחות האחראית מטעם המשיבים על הסדרת ניתוחים פרטיים לנכי צה"ל, הבחינה כי העותר אינו מוכר כנכה צה"ל בגין פגימה בכתף ימין. העניין הועבר לטיפול הרופאה המוסמכת המרחבית, ד"ר בן מנחם, וזו החליטה (ביום 17.7.13) כי לאחר בדיקת התיק הרפואי: "לא נמצא תיעוד של פציעה וטיפול בכתף, אין אחוזי נכות על נכות בכתף ואין הכרה של [ה]קצין תגמולים בפציעה בכתף" (נספח 5 לעתירה).

ד"ר בן מנחם הוסיפה, כי אין ניתן לאשר מימון טיפול על ידי אגף השיקום בנכות שאיננה מוכרת, וכי העותר רשאי להגיש תביעה להכרה בכתף. עוד נאמר, כי על החלטה זו ניתן לערער בפני הרופא המוסמך הראשי. ביום 23.7.13 פנה העותר בערעור לרופא המוסמך הראשי, ד"ר עידו כץ (נספח 6 לעתירה). העותר ביקש החלטה מהירה כיוון שברצונו לעבור את הניתוח כבר ביום 11.8.13. לפני שהרופא המוסמך הראשי קיבל החלטה בערעור, הוגשה העתירה שבפניי, כאשר העותר ביקש כי עתירה זו תידון בפגרה בלוח זמנים בהול. המשיבים בעתירה זו הם אגף השיקום והרופא המוסמך הראשי, ד"ר כץ.

2.         העתירה נקבעה בדחיפות בפניי. אתמול, 6.8.13, קיימתי דיון לאחר קבלת תגובה מקדמית מטעם המשיבים. בתגובה זו התבקשתי לדחות את העתירה כעתירה מוקדמת, וזאת משום שטרם ניתנה החלטת הרופא המוסמך הראשי בערעור שהגיש העותר. הצדדים קיבלו את הצעתי - וכך הוחלט - שלפיה ייפגש העותר עם הרופא המוסמך הראשי, ד"ר כץ, היום בבוקר, כאשר כל המסמכים הרלוונטיים בידיו, וד"ר כץ יבחן את טענותיו של העותר בלב פתוח ובנפש חפצה. המשך הדיון נקבע להיום, 7.8.13. יודגש כי נקטתי פרוצדורה מהירה זו כדי שבקשתו של העותר לעבור את הניתוח במימון משרד הביטחון כבר ביום 11.8.13 ע"י פרופ' לוי תיבחן באופן מיידי. יצוין כי שהותו של פרופ' לוי בישראל היא למספר ימים בלבד.

3.         ד"ר עידו כץ נפגש הבוקר עם העותר, פגישה בה השתתפה גם ד"ר בן מנחם. העותר הציג בפניו של ד"ר כץ את המסמכים שעליהם נסמך בעתירתו, וכן דיסק שכלל צילומי רנטגן מהעבר. לאחר בירור עם ד"ר פרי, מנהל היחידה לכירורגיה של הכתף בבית החולים "שיבא",  ולאחר עיון בתיקו הרפואי של העותר באגף השיקום, החליט ד"ר כץ, למעשה, לדחות את הערעור, בקובעו כי אין באפשרותו "לאשר מימון טיפול רפואי בנכות שאינה מוכרת, זאת בניגוד לחוק ולתקנות".

4.         בדיון שהתקיים היום טענה בפניי ב"כ המשיבים כי לנוכח החלטתו של הרופא המוסמך הראשי, הרי שככל שמבקש העותר לתקוף החלטה זו עליו להגיש עתירה חדשה. אכן, שונה הייתה עמדתה אילו התקבלה טענתו של העותר כי ההחלטה המוסמכת הבלעדית במקרה זה היא החלטתו של הרופא המוסמך המחוזי (ד"ר רוקבשניקוב). ואולם, לדעתה אין הדבר כך.

            לעומת זאת, דעתו של העותר היא כי רשאי אני לדון לגופו של עניין בעתירתו. מן הראוי לראות את החלטתו של ד"ר רוקבשניקוב כהחלטה התקפה בעניינו, והמשיבים מנועים מלטעון כי אין הוא זכאי לטיפול הרפואי האמור. 

            שני הצדדים אף השמיעו - בדיונים אתמול והיום - טענות לגופו של עניין, ובמיוחד בשאלת הימצאותם של רסיסים בכתף ימין של העותר (כפי שיצוין בעיקרי הטענות להלן).

עיקרי טענות הצדדים

5.         טענות העותר (שטען לעצמו)

א.         העותר נפצע באפריל 1995 בכל חלקי גופו כתוצאה מפיצוץ מטען ברצועת עזה. הוא איבד עין, ונפגע קשה בידו ובשתי רגליו, וכן נפגע מרסיסים רבים בפלג גופו העליון ובכלל זה בכתף הימנית. העותר לא ביקש הכרה בפגיעה בכתף, וזאת משום שעד לפני כשנתיים לא סבל מן הכתף.

ב.         לפני כשנתיים החלו להופיע כאבים בכתפו שהלכו וגברו עד כי היום הם משבשים כליל את חייו. בין השאר הופנה העותר למרפאת כאב בבי"ח שיבא, שם הוא קיבל במשך חודשים ארוכים זריקות קשות לרבות נוגדי כאבים וזריקות חסם עצבי. בנוסף  לטיפול התרופתי קיבל גם טיפול במריחואנה רפואית.

ג.          כל הביקורים של העותר, הן במרפאת הכתף בבי"ח שיבא והן במרפאת הכאב בבי"ח שיבא, כמו גם הטיפול התרופתי, מומנו על ידי משרד הביטחון.

ד.         העותר צירף מסמכים רפואיים שבהם מצוין כי הוא נפגע מרסיסים, בין השאר בכתפיו, ולדבריו גם צילומי רנטגן מצביעים על הימצאם של אותם רסיסים, וכן ניתן למשש רסיסים אלה ביד. כמו כן הפנה העותר למכתבו של פרופ' עופר לוי שממנו עולה כי בדיקות הרנטגן מצביעות על רסיסים בכתף, וכי אפשרי שרסיסים אלה הם הגורמים או התורמים לתופעות שמהם סובל.

6.         טענות המשיבים

א.         מהחומר הרפואי המצוי בידי המשיב אין תיעוד לקיום רסיסים בכתף ימין. אותם מסמכים שצורפו, אשר יש בהם התייחסות לרסיסים בכתף ימין ולכאבים כתוצאה מכך - מתבססים על פרטים שמסר העותר בעצמו. ככל שהעותר טוען כי עבר בדיקות שונות, צילומים והדמיות, שמהם עלה כי מקור הכאבים ברסיסים חודרניים בתוך הכתף, הרי שלעתירה לא צורפו אותם ממצאים, וגם בתיקו הרפואי של העותר לא נמצאו מסמכים כאלה.

ב.         מהמסמך שכתב פרופ' עופר לוי עולה כי ד"ר פרי, מנהל היחידה לכירורגיה של הכתף בבית החולים שיבא, אינו סבור כי רסיסי פגז הם הגורמים לאותם כאבים. באותו מסמך נאמר כי העותר אמור לעבור בדיקתCT   ארתרוגרם לכתף ימין. ב"כ המשיבים טוענת כי בדיקתCT    זו היא בדיקת דימות תלת מימדית היכולה לאמת באופן ודאי קיומם של רסיסים ומיקומם במרחב, וכן יכולה הבדיקה להדגים תהליכים פתולוגיים במפרק הכתף. בדיקה זו עולה בחשיבותה על בדיקת הרנטגן הדו מימדית שעליה ביקש להסתמך פרופ' לוי. פרופ' לוי עצמו מציין במכתבו כי קיימים רסיסים באזור הכתף, וייתכן לפי הנטען כי הם מצויים ברקמות הרכות סביב הכתף.

ג.          בפני המשיבים לא הוצגו המסמכים של ד"ר פרי ותוצאות בדיקת ה CT   ארתרוגרם שהם מסמכים חיוניים לקבלת החלטה בערעור שהגיש העותר.

ד.         המשיבים אינם מקילים ראש בכאבים שמהם סובל העותר, ואולם לדעתם אין מדובר בניתוח דחוף שאין ניתן לדחותו עד להשלמת הבירור וקבלת ההחלטה המוסמכת בעניינו של העותר. באשר לדחיפות הנטענת לנוכח שהותו המוגבלת של פרופ' לוי בישראל, צוין כי מדובר בפרוצדורה רפואית שכיחה אשר יכולה להתבצע בישראל על ידי שורה של רופאים אורתופדים מומחים המתמחים בניתוח מסוג זה. אין הבטחה כי ניתוח הארתרוסקופיה יביא להעלמות הכאבים, ואף אפשר כי יופיעו בעקבות הניתוח כאבים שלא היו קודם לכן. אם העותר עומד על כך שינותח על ידי פרופ' לוי דווקא ביום 11.8.13, פתוחה לפניו הדרך לעשות כן על חשבונו, כאשר ההשתתפות של משרד הביטחון בכך מותנית בקבלת ערעורו.